Ramon Crater from Mitzpe Ramon

על מכתש רמון

מכתש רמון הוא מהאתרים המרהיבים בארץ וייחודי בעולם. הבור הענקי, שרוחבו כ-14 ק”מ ואורכו כ-40 ק”מ, נוצר במשך מאות מיליוני שנים בתהליך מרתק.

 

Ramon Crater from Mitzpe Ramon

מכתש רמון הוא מהאתרים המרהיבים בארץ וייחודי בעולם. הבור הענקי, שרוחבו כ-14 ק”מ ואורכו כ-40 ק”מ, נוצר במשך מאות מיליוני שנים בתהליך מרתק. המכתש מציע למבקרים בו שלל שכבות סלע מרתקות וייחודיות, תופעות מגמטיות, אתרים וולקניים עתיקים, מעיינות, גבים ושלל עדויות לחיי אדם באזור במשך אלפי שנים.

כיצד נוצר מכתש רמון

בנגב קיימים חמישה מכתשים מיוחדים ושונים זה מזה: המכתש הקטן, המכתש הגדול, מכתש רמון, הגדול ביותר ושני מכתשים קטנים על הר עריף, במרכז הנגב. מכתשים אלו אינם מכתשי מטאורים, אלא מכתשי בליה (ארוזיה), אשר נוצרו בתהליך גיאומורפולוגי מרתק.

ארץ המכתשים. צילום באדיבות Goole Earth
ארץ המכתשים. צילום באדיבות Google Earth

בעבר הרחוק היה אזור הנגב המרכזי קו החוף של ים רחב ידיים בשם ים טתיס. על כך מעיד מגוון עצום של מאובני בעלי חיים ימיים ברחבי הנגב המזרחי. לפני כ-90 עד 100 מיליון שנים הציף הים את האזור, ונוצרו בו שכבות סלע הגיר הקשה. המבנה הזה, של שכבות חול רכות הכלואות תחת שכבות סלע קשות, הוא הבסיס להיווצרותם של מכתשי הבליה.

לפני כ-80 מיליון שנים פקד את האזור אירוע גיאולוגי בעל השפעה עצומה על סביבת ארץ ישראל. יבשת אפריקה התנגשה ביבשת אירו-אסיה, וכתוצאה מכך התקמטו פני הקרקע והתרוממו הרים ממצרים ועד סוריה של ימינו. הקימוטים שנוצרו מכונים היום “הקשת הסורית” וכוללים גם את הרי הנגב, את הרי יהודה ואת הרי הגליל.

שבר גדול חצה את שכבות הסלע והרים את הרכס הגבוה בנגב, רכס מחמל (רמון). רוב הרכס היה שקוע תחת ים טתיס, אך שיאו בלט מחוץ למים. כאשר נחשף, לפני כ-60 עד 70 מיליון שנים, לפגעי מזג האוויר והגלים, החלה שכבת הסלע הקשה שבראשו להיגדע בתהליך בליה טבעי. לאחר שהתבלתה שכבת הסלע העליונה והקשה, נחשפה תחתיה אבן החול הרכה, אשר נותרה כלואה בין קירות, וכך נוצר בראש ההר מכתש קדום.

Ramon Crater North Wall
המצוק הצפוני של מכתש רמון. צלם: עזרי קידר

לפני 40 עד-50 מיליון שנים שב ים טתיס להציף את האזור, אולם אירוע טקטוני נוסף פקד את צפון יבשת אפריקה, לפני כ-30 מיליון שנים, וקרקע הנגב התרוממה שוב. בהמשך התהליך נבקע ממזרח בקע ים המלח, שהינו חלק מ “השבר הסורי–אפריקאי”, אשר גרם לנטיית פני השטח אל עבר הערבה, הנמוכה יותר. ראש רכס רמון נטה גם הוא, ובמשך מיליוני שנים ואינספור גשמים הלכה ונגרפה שכבת אבן החול הרכה. אט-אט התרחב מכתש רמון ונחשפו שכבות הסלע העתיקות שבקרקעיתו.

about-makhtech-ramon-part-1-hebrew

גילוי המכתשים בישראל

המכתשים קיבלו את שמם בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת, כאשר קבוצה ראשונה של סיירים בשם “מטאטאי המדבר”  יצאה למסעות לגילוי הנגב. אנשי החבורה הגיעו במסעותיהם אל המכתש הקטן ונתנו לו את שמו, בשל צורתו המזכירה צורת מכתש ועלי. אל המכתש הגדול הגיעו מאוחר יותר. אזור מכתש רמון נשאר בינתיים בגדר ארץ לא נודעת, בשליטת השבט הבדואי אל-עזאזמה.

בשנת 1945 הגיעה לאזור מכתש רמון קבוצת צעירים נוספת, אשר ביקשה לחצות לראשונה את מרכז הנגב, מרביבים ועד לאום רשרש (היא אילת). החבורה כללה 14 סיירים צעירים אליהם הצטרפו שני מלווים בדואים עם גמלים. אחד הסיירים היה שמעון פרסקי (לימים שמעון פרס זכרונו לברכה).

וכך כתב פרס ביומנו על המפגש הראשון עם מכתש רמון: “ואדי גדול, המזכיר צורת אגם רחב בלי מים… משחק צבעים דמיוני כמעט. הרי טרשים חדים ומשולשי כובע, הרי סלעים, שגונם אדום לוהט ואדום חיוור, כחול עז וכחול רך, אפורים ואפרוריים, מתנשאים לגובה רב, כל אחד על פי דרכו הוא. מי מנותק מעט מחברו ומי הדוק לרעו. מי שכתפיו רחבות וראשו צר, ומי הנוטה הצדה כאילו עומד, חס וחלילה, ליפול או להתהפך מצד לצד. ולמטה קרקעית חול בהירת גוון, לחה ורכה כביכול. ושימו לב, על הקרקעית, שרשרת גבעות חצץ שחורות כזפת. אחת הגבעות המזכירה בגודלה ובצורתה את התבור… אלא שהיא שחורה משחור, כאילו אין לה תקנה עולמית… עולם סגור והדוק, גדוש צורות דמיוניות, המאפשר לקרני השמש לשחק את משחק הגוונים הנפלא”.

about-makhtech-ramon-part-2-hebrew

Volcano-Ramon-Crater
מבט ממערב מכתש רמון לעבר גבעות געשיות. צלם: עזרי קידר

מארץ המחצבים לארץ המכתשים

בראשית שנות החמישים, מחצבי המכתש היו צורך קיומי של מדינת ישראל הצעירה. במכתש רמון נחצבו מחצבים שונים, כגון גבס, קאולין וחרסיות נוספות. עם השנים השתנתה התפיסה, החציבה הלכה והצטמצמה והמכתש נתפס כאתר טבע ותיירות. בשנות השבעים יזם פרופ’ עמנואל מזור, גיאולוג וחוקר מדעי הסביבה, מחנות לימוד בארץ, ובכלל זה גם מחנה במכתש רמון. מזור היה בין הראשונים להגדיר את המכתש, שמורת טבע.

Ramon Crater Gypsum Factory
מפעל הגבס ההיסטורי בלב מכתש רמון 1962. צלם: אורי וולטש

ביוזמתו, התקבלה החלטת ממשלה בנושא, ובה נכתב: “באזור המכתשים בנגב – מכתש רמון, המכתש הגדול, המכתש הקטן ושני מכתשי עריף – גלומים ערכי טבע ייחודיים בקנה מידה לאומי ובינלאומי, המחייבים נקיטת אמצעים לשימור מצבם הטבעי, מניעת פגיעה בהם, תכנונם ופיתוחם כאתרי טבע ותיירות”.

כיום, רוב שטחו של מכתש רמון הוא שמורת טבע,  ובפרויקט נרחב של רשות הטבע והגנים, בשיתוף הקרן לשיקום מחצבות, עוברים שטחי החציבה הישנה שבלבו שיקום אקו-גיאומורפולוגי שמטרתו לחשוף את יופיין של שכבות המסלע, ליצור מחדש מגוון בתי גידול ולהפוך את השטח המופָר לגן לאומי.

about-makhtech-ramon-part-3-hebrew

טעימה ממגוון אתרי המכתש

השילוב בין הר מדברי גבוה וחשיפה טבעית של שכבות סלע עתיקות בקרקעית המכתש מזמן עושר גיאולוגי, זואולוגי ובוטני ייחודי. את מכתש רמון מייחדים מבנים וולקניים עתיקים מאד אך שמורים, כגון פריזמות הבזלת, גבעת געש והר ערוד. תופעות מגמטיות כגון  דייקים החוצים את שכבות הסלע (המרשימים מכולם חשופים בנחל ארדון) והרים כשן רמון והגבנונים. ניתן למצוא במכתש גם מאובנים מרתקים משלל תקופות. דוגמא מרשימה היא קיר האמוניטים, בצדו הדרומי של מצוק המכתש, שם ניתן לראות קיר שלם של אמוניטים, בעלי חיים אשר חיו בים תטיס הקדום (מאובנים הינם ערך טבע מוגן, אסור לאסוף אותם או לעקרם מקירות הסלע).

שפת המכתש היא קו גבול בין אזורי צמחייה של שלל צמחי מדבר, בהם רותם המדבר, אשל, צלף, מוריקנדיה, כוכב ריחני ועוד. כמו כן ניתן למצוא שם צלף אנדמי, שהוא צמח ייחודי למכתש רמון, הצומח אך ורק על שכבת גבס בת כ-250 מיליון שנים. סביב המכתש, בשמורת ההר הגבוה, גדלים עצי אלה אטלנטית עתיקים וענקיים בני כאלף שנים, שהם הדרומיים בארץ. העושר המדהים של פרחי האביב מושך חובבי פריחה מהארץ ומהעולם אל אזור בורות לוץ, בשמורת ההר הגבוה שבמערב המכתש. בין שלל בעלי החיים במדבר, כגון צבוע, שועל ופסמון, חיים כאן גם הקרקל הנדיר, עדרים של פראים ואף ראמים שהושבו אל הטבע.

about-makhtech-ramon-part-4-hebrew

אלה אטלנטית באזור נחל אילות ובורות לוץ. צלם: עזרי קידר
אלה אטלנטית באזור נחל אילות ובורות לוץ. צלם: עזרי קידר

חאן סהרונים (מצד מחלת)
חאן נבטי מרשים על דרך הבשמים העתיקה שבה הובילו הנבטים בשמים ותבלינים מאזור חצי האי ערב לאירופה, דרך נמל עזה.

Khan-Saharonim, Ramon Crater
חאן סהרונים, מכתש רמון. צלם: עזרי קידר

עין סהרונים
מעיין קטן מתחת לחאן סהרונים. הנביעה במקום יוצרת כמה שלוליות המזינות צמחיית מים, אשלים, קנים וסמר.

Ein-Saharominת Ramon Crater
עין סהרונים, מכתש רמון. צלם: עזרי קידר

מים, רוח ואבן (החולות הצבעוניים)
אתר כרייה משוקם ובו חרסיות וחול צבעוני מרחבי המכתש. בחורף ובאביב נוצר אגם קטן בתוך המחצבה הישנה. מומלץ לביקור משפחות.

Stone-Wind-Water, Ramon Crater
בריכת החולות הצבעוניים מתמלאת במים בזמן שטפון. צלם: עזרי קידר

המנסרה
גבעת אבן חול אפויה. בתהליך החימום וההתקררות, המושפע מפעילות מגמטית, הפכה אבן החול לקוורציט ונוצרו בה פריזמות מרשימות (משושים ומחומשים, בדומה למשושי הבזלת שברמת הגולן).

משושי סלע במנסרה, מכתש רמון. צלם: דר' אבישי טייכר
משושי סלע במנסרה, מכתש רמון. צלם: דר’ אבישי טייכר

דייקים בנחל ארדון
עמודי סלע חשופים וזקופים העשויים מחומר מגמטי אשר חדר לסדק וחצה את שכבות הסלע הצבעוניות.

דייק מגמאטי בנחל ארדון, מכתש רמון. צלמת: ורד משולם
דייק מגמאטי בנחל ארדון, מכתש רמון. צלמת: ורד משולם

דרך צבעי הרמון
דרך המסומנת בכחול שלאורכה הוצבו מרפסות תצפית לבורות מחצבה, ובהם נראות שכבות צבעוניות בקירות הסלע.

Ramon-Color-Park-in-Ramon-Crater
בור החציבה הגדול בדרך צבעי הרמון. צלם: עזרי קידר

אתר המפעל הישן (התנור)
הכבשן שבו נקלתה חרסית, בעיקר חרסית דמוית צור, שהיא קרקע לטריטית מאובנת אשר נוצרה לפני כ-180 מיליון שנים, בתחילת תקופת היורה. החרסית נקלתה במקום והובלה לשימוש תעשיית לבני השמוטי. בעתיד ישמש הכבשן לתיעוד תהליך הייצור והיסטוריית המחצבים במרחב.

Reactor-Ramon-Crater
“התנור”, הכבשן לקליית חרסית במכתש רמון. צלם: עזרי קידר

about-makhtech-ramon-part-5-hebrew

כתבה: אפרת קדם-סילברט

שיתוף
שינוי גודל גופנים